הנצחה >> מסע לאתרי זיכרון  >> התזמורת האדומה

 

 

האנדרטה לזכר
התזמורת
האדומה 

במרץ 1938 הטיל הביון הצבאי הסובייטי על לאופולד טרפר, יהודי ממוצר פולני, להקים רשת ביון סובייטית במערב אירופה. כעבור שנים ספורות, כשהגרמנים ייצאו לחסלה, הם יעניקו לה את השם "התזמורת האדומה", שנשמר לה מאז ועד היום.

לצורך הקמת הרשת השתקע טרפר תחילה בבלגיה, ומשם יצר קשר עם כמה קומוניסטים יהודים בבלגיה ובצרפת, שהכיר בשנות העשרים של המאה  ה-20 בארץ ישראל, ופעל שם איתם. באנשים אלה היו לו אמון מוחלט. בהם היו: לאו גרוספוגל, איש הלוגיסטיקה של הרשת, הלל כץ, עוזרו הקרוב של טרפר, דוד קאמי ששימש אלחוטן וזושה פוזננסקה שהיתה הצפנית הראשונה. סביב גרעין זה בנה טרפר בהדרגה רשת שמנתה 290 איש ואישה מבלגיה, הולנד, צרפת וגרמניה. כרבע מהם היו יהודים. לרשת צורפו גם שני קצינים סובייטים שנשלחו מברית-המועצות.

האנדרטה לזכר חברי התזמורת האדומה

מפרוץ מלחמת העולם השנייה ואילך אספה הרשת מודיעין על כל ההיבטים של הצבא הגרמני: גודל ותפקוד היחידות השונות, מפקדיהן, מיקומן, המורל שלהן, סוגי המנשק, תוכניות המלחמה ומועדיהן ועוד. מידע זה העבירה למרכז הביון הצבאי במוסקבה באמצעות הקונסוליות והשגרירויות הסובייטיות במערב אירופה. אבל עם פלישת גרמניה לברית-המועצות ב-21 ביוני 1941 – חזרו כל הנציגויות הדיפלומטיות של ברית-המועצות לרוסיה, ומכאן ואילך המידע כולו היה אמור לעבור בשידור. מערכת איסוף המידע של הרשת היתה מעולה וכללה כאמור איסוף ב-4 ארצות לפחות. ואלו מערכת העברת המידע היתה בעיתית מאז הפלישה הגרמנית לברית-המועצות. לרשת לא היו כמעט משדרים, וכשנאלצה לשדר את כל החומר הרב שנאסף – נתקלה בקושי גדול.

בשלב ראשון היא הקימה תא שידור בבית מיסתור בבריסל. לשם נאסף אז כל החומר המודיעיני, שהוצפן ברובו על ידי זושה פוזננסקה בימים, ושודר בלילות על-ידי דוד קאמי והקצין הסובייטי מיכאיל מקארוב. אבל הכמות העצומה של החומר המודיעיני חייבה לשדר שעות רבות מדי לילה, דבר שהקל מאוד על איתורו של התא על-ידי הגרמנים. הוא אותר בדצמבר 1941, חצי שנה אחרי שהופעל, וכל חבריו הושלכו לכלא. שני האלחוטנים והצפנית נחקרו בעינויים קשים מאוד, אבל לא גילו לגרמנים דבר.

 

תודות לשתיקתם המשיכה הרשת לפעול עוד שנה. מבין 66 היהודים שפעלו ברשת, 48 נרצחו על-ידי הגרמנים, לרבות שניים שהתאבדו בכלא, כל חברי תא השידור הראשון היו בין הנרצחים.
"התזמורת האדומה", שהיה לה סניף בברלין, נחשבה אחת מרשתות הביון הטובות ביותר שפעלו נגד הנאצים במלחמת הועלם השנייה. הגרמנים גילו את קיומה של הרשת והדבר עורר חשש כה כבד בלב היטלר, שהוא ציווה להקים יחידת ביון-נגדי מיוחדת, שכל תפקידה היה לחסל רשת זו. היא חוסלה בסוף 1942 אחרי שנתפס גם מפקדה, לאופולד טרפר. הוא הצליח לברוח כעבור זמן מהשבי, חזר לברית-המועצות, נכלא שם, קיבל אחר-כך רהביליטציה וחזר עם משפחתו לפולין, משם עלה ב-1975 לישראל. טרפר נפטר בישראל בינואר 1982. לאחר מותו פנתה אלמנתו, לובה, ל"ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות" בישראל, וביקשה שיסייעו בהקמת אתר זיכרון ללוחמי ה"תזמורת האדומה". הרוח החיה בהקמת האתר היה איש הקק"ל, אולק (אלכסנדר) פוזננסקי, אחיה הבכור של צפנית הרשת, זושה פוזננסקה.

אתר הזיכרון נחנך לראשונה ביוני 1983; ניטעה בו חורשה שעציה נתרמו על ידי זוכרי ואוהבי הלוחמים, והוצבו מצבות זיכרון אישיות ל-18 מלוחמי "התזמורת האדומה", יהודים ולא יהודים. באתר הוקמה גם אנדרטה כללית לחברי הרשת כולם, ונרשם עליה בעברית, יידיש, אנגלית וצרפתית ציטוט מדברי האדמירל קנאריס, ראש המודיעין הצבאי של הצבא הגרמני, שהעריך כי עקב פעילות התזמורת האדומה בלבד, נגרמו לגרמנים 200 אלף אבידות במלחמת העולם השנייה.

אתר הזיכרון נמצא בהרי ירושלים, סמוך למחלף שער הגיא, בקרבת העיר בית שמש.

ובלי משים עולות בלב המבקר שם מילותיו של המשורר אבא קובנר: "הה, למה אתם רעי שותקים, אם הדממה אינה שותקת".  

זושה
יהודית כפרי

זושה פוזננסקה היא אחת הגיבורות היהודיות האלמוניות של מלחמת העולם ה-2. היא נולדה בפולין, עלתה ארצה כחלוצה והשתייכה תקופה קצרה לגרעין שייסד את משמר העמק. לאחר מכן הצטרפה למפלגה הקומוניסטית הארץ ישראלית, ולמן 1930 ועד מותה חיתה בצרפת ובבלגיה.

 


ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites