תולדות הארגון

חזרה

במלחמה ולאחריה
שורשי תנועת הפרטיזנים נטועים באדמת אירופה הכבושה בשנים 1940-1941, לאחר שהיטלר כבש חלק מפולין ומדינות אירופה המערבית והדרומית. כבר אז התארגנו מחתרות, ביניהן "התזמורת האדומה" בצרפת ובבלגיה בניצוחו של היהודי ליאופולד טרפר והמרד ביוגוסלביה בהנהגת הגנרלים היהודים טודורוביץ, משה פיאדה) סגנו של טיטו) והד"ר רוזה פאפו. כיבוש אזורים נרחבים של בריה"מ ב-1941, הרחיב את מעגל המחתרות, המרידות והלחימה ביערות בעורף האויב.
מספר לוחמי המחתרת, הפרטיזנים ומורדי הגטאות ומחנות השמדה היהודים שנלחמו בגרמנים, עמד על יותר מ-93,000. אל אלה יש להוסיף כ-45,000 משפחות ובודדים שהסתתרו ביערות, בהרים ובביצות של מזרח אירופה. לפעמים היה ברשותם רובה אחד או שניים, לפעמים לא. חלקם הצליחו להגן על עצמם, ובמקרים מסוימים גם להשתתף באופן פעיל בלחימה יחד עם יחידות פרטיזנים שפעלו בסביבה.

בסך הכל מנו הלוחמים היהודים וחבריהם שהסתתרו ביערות, אלה שהצליחו שלא ללכת כצאן לטבח, כ- 140,000 איש. ואולם, מספרים אלה אינם מוחלטים. הם קובצו מתוך מחקרים שונים, וקיימות לעיתים סטיות משמעותיות בין מחקר למחקר. יש לציין גם, כי לא היה רישום מסודר של הלוחמים, וכי רבים מהם נלחמו ונפלו תחת שמות בדויים. הסתרת השם המקורי נעשתה מתוך דאגה שאם יפלו בידי הנאצים, יירצחו בני המשפחה שנותרו בגטאות, או משום הצורך להסתיר את יהדותם מחבריהם הגויים.


מרבית החוקרים סבורים שמעל ל-40%   מהלוחמים נפלו בקרב. באשר למסתתרים, מספר הניצולים מבניהם נמוך הרבה יותר. מרביתם חיו בחסות היחידות הלוחמות, אך כאשר הצבא הגרמני היה מצליח לכתר איזור מסוים, ואילץ לכן את יחידות הפרטיזנים לעבור ליער אחר, נותרו המסתתרים מאחור, טרף לנאצים.


לפי המשוער שרדו באירופה בתום המלחמה כ- 50,000לוחמים יהודים, ובמזרח אירופה למעלה מ- 13,000 מסתתרים. בסה"כ ניצלו בתום מלחמת העולם השנייה קרוב ל- 70,000 לוחמים ומסתתרים.


ההתארגנות באירופה
בתום המלחמה, ב-8 במאי 1945 כאשר השרידים עלו מהמחתרות ויצאו מהיערות, נוסד הארגון. בין תפקידיו המרכזיים במזרח אירופה היו הבריחה הבלתי חוקית מאזורי השלטון הסובייטי בשנים 1944-1947, ארגון שארית הפליטה, הברחת גבולות למדינות מערב אירופה, וסיוע למפעל ההעפלה לארץ ישראל.
במקביל דאג הארגון לנכי המחתרות, המרד והפרטיזנים, ולחץ על המוסדות  לסייע להם רפואית וכלכלית. באירופה המשוחררת, עבר הארגון מספר שלבים עד להתגבשותו במסגרת הנוכחית.


ניסיון ראשון להתארגנות של הלוחמים ושרידי השואה היה במסגרת "הקואורדינציה", ששאפה ללקט תחת קורת גג אחת את כל שרידי השואה והלחימה מכל הזרמים הפוליטיים. ה"קואורדינציה", שנולדה במזרח פולין ואח"כ פעלה ברומניה (מקום ריכוזם של לוחמים רבים מ"הבריחה"), לא החזיקה מעמד.
לאחר התפרקות ה"קואורדינציה", קמו הארגונים פ"ח (פרטיזנים חלוצים) ופח"ח (פרטיזנים חיילים חלוצים), שקדמו ל"ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות ומורדי הגטאות".

במרוצת הזמן הוקם גם "ארגון נכים פרטיזנים", שהיה מטבע הדברים מצומצם (עקב העובדה שמעט פרטיזנים נכים שרדו בתנאים הקשים של היער והמחתרות), אליו הצטרפו חיילים נכים שהחלו להגיע במספרים קטנים מצבא ברה"מ. "ארגון הנכים" נתמך ופעל במסגרת הפח"ח ו"ארגון הפרטיזנים".

עם התגברות קצב העלייה, הופנו כל המאמצים של הפח"ח, ולאחר מכן של "ארגון הפרטיזנים", להכשרת מורי-דרך להברחת גבולות, סיוע להעפלה, והכשרת מנהיגות באוניות המעפילים. עם עלייתם ארצה, הצטרפו החברים למחתרות השונות שפעלו בארץ כנגד הבריטים.

קבוצה קטנה של חברים החליטה להישאר באירופה ולנקום את דמם של נרצחי השואה. זאת היא קבוצת "הנקם", שחבריה הצטרפו ל"ארגון הפרטיזנים" עם עלייתם ארצה. חלק ניכר מאלפי הפרטיזנים, אנשי המחתרות ומורדי הגטאות, עלה ארצה, והארגון קלט כמעט את כולם.

התארגנות בארץ
"ארגון הפרטיזנים, לוחמי ומורדי הגטאות", נוסד, כאמור, באירופה המשוחררת בין השנים 1945-1948, תוך מיזוג של מספר ארגונים. ב-1950, בתום מלחמת העצמאות, הוקם הארגון בישראל, ומוקד הארגון ופעילותו הועתקו ארצה.

כבר בתחילת דרכו החליטו ראשיו על צביונו העל-מפלגתי. ואכן - מיום הקמתו ועד היום, משתייכים חברי הארגון על כל מגוון הקשת הפוליטית. בשנותיו הראשונות מנה הארגון למעלה מ-2,000 חברים וחברות, והיה לאחד הארגונים הגדולים של שרידי השואה. כיום אנו מונים כ-700 חברות וחברים מסורים (כולל אלמנות ודור ההמשך), המקדישים מזמנם ומרצם להשגת המטרות שהצבנו עם תום הלחימה והמרי נגד הנאצים.

למורשת הלחימה בנאצים היו בשנות קיומו של הארגון עליות ומורדות. שנות "העלייה" הצטיינו באופוריה שמקורה היה בכבוד הרב שניתן ללוחמים, לפרטיזנים ולמורדי הגטאות והמחנות. העם רומם ושיבח אותנו על גבורתנו, על הצלת כבוד האומה ועל כך שלא "הלכנו כצאן לטבח".

אחר כך באו גם שנים של שפל, בהן השם "פרטיזן" והמושג "לחימה בנאצים" היו פחות פופולאריים, והציבוריות הישראלית נוח היה לה שלא לעסוק בעניינים אלה. אך "ארגון הפרטיזנים, לוחמי ומורדי הגטאות" ממשיך במשימה הקדושה של הנחלת מורשת הלחימה והגבורה ובהנצחת חבריו לנשק שנפלו במלחמה נגד האויב הנאצי.  נדמה כי המאמצים לא היו לשווא, ובשנים האחרונות יש מידה של התעוררות ועניין מחודש בפועלם של הפרטיזנים והלוחמים היהודים בנאצים.

 


 

 

ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites