יחידות מחתרתיות של היהדות הליטאית

חזרה

יחידות מחתרתיות של היהדות הליטאית
ערך: ברוך שוב

אלפי מקרים של מרד יחידים וקבוצות ידעה השואה. לדאבוננו, רובם נטמנו לעד. להלן מעט מהאירועים והשמות המרכזיים שלוקטו ממקורות שונים.

אושמיאנה
ארגון מחתרת. ליזה מאגון, מארגון ה-פ.פ.או., באה להזהירם שמתוכננת אקציה. קבוצות מאורגנות יצאו ליער ובליל האקציה יצאה קבוצה בת 50 איש.

איביה
ביום חיסול הגטו יצאו כמאתיים יהודים ליחידת ביילסקי "איסקירה", ביערות נאליבוקי.

ד"ר אטלס
ארגן פלוגה בת 120 איש שברחה מהעיירה דרצ'ין ליער ליפצ'יאנסק. הם הצטרפו לגדוד בולאט.

ביילסקי
האחים טוביה, עשהאל וזוסיה. יחידה פרטיזנית-משפחתית ביערות נאליבוקי. מנתה כ-1,200 איש, נשים קשישים וטף.

גלובוקי
גטו שמנה  כ-7,000 יהודים. בזמן החיסול ב-20 באוגוסט 1943, התגוננו היהודים בנשק חם. הגטו הוצת והיהודים פרצו מתוכו. רצח יהודי גלובוקי נמשך לאורך ימים.

וילנה
ב-1941 הופץ הכרוז הראשון שקרא למרד היהדות הליטאית. הוקם ארגון מחתרת "פ.פ.או".
ביום חיסול הגטו יצאו המורדים דרך תעלות הביוב ליערות.

זורין
שלום זורין, איש מינסק. ברח בסוף 1941 ליערות הטרויה-סילו, כ-30 ק"מ דרומית-מזרחית לפינסק. זורין הקים גדוד פרטיזנים, ולימים גדוד יהודי, בחלקו מחנה אזרחי בשם "יחידה 106", ובה 800 נפש.

ז'טל
כ-600 יהודים פרצו מגטו ז'טל באקציה שהתקיימה בין ה-6 ל–8 באוגוסט 1942. הם היו בין מקימי פלוגת "אטלס", יחידת "ביילסקי" ויחידות נוספות. יהודי ז'טל הצטיינו כפרטיזנים.

לחוה
המרד בלחוה – אחד החשובים שהתקיימו נגד הנאצים. בגטו פעלה מחתרת מאורגנת היטב. ב-3 בספטמבר 1942 נפרץ שער הגטו. כ-1,000 איש ברחו, מהם הצליחו 600 להגיע אל ביצות הריצ'ין שעל נהר הפריפץ (פולסיה).

לידה
כ-500 יהודים ברחו מלידה ליערות. 300 מהם הגיעו ליחידות הפרטיזניות.

מינסק
מחתרת מאורגנת שהוציאה אלפי יהודים אל היערות בסביבה. פרק מיוחד רשמו ילדי מינסק היהודים, שהפכו למורי דרך מעולים והובילו את הבורחים לבסיסי הפרטיזנים.

מיר
פרשה מופלאה של היהודי אוסוואלד רופאייזן. הוא התחזה לסגן מפקד המשטרה המקומית, הזהיר את היהודים וסיפק להם נשק. 180 איש ברחו ליחידת ביילסקי.

נובוגרודק
מנובוגרודק ברחו קבוצות רבות, במיוחד לאחר שהתהדק הקשר בין יהודי נובוגרודק ליחידות ביילסקי. כ-250 איש הצליחו לצאת. לאחר האקציה השלישית, חפרו מנהרה מתחת למחנה ודרכה יצאו כ-220 איש. 120 נפלו ו-100 הגיעו ליערות.

נייסביז'
המרד הראשון נגד הגרמנים בגטו, התקיים ב-21 ביולי 1942. המורדים הציתו בתים ונלחמו פנים מול פנים נגד הנאצים. קבוצות ויחידים הגיעו ליערות והקימו יחידות פרטיזנים.

פונאר
בורות הרצח לכ-70,000 יהודי וילנה. "שורפי הגוויות", שהוחזקו בשרשראות בתחתית הבור ואולצו לשרוף את הנרצחים, חפרו מנהרה והצליחו לברוח.

פינסק
היודנראט סיקל את ניסיונות המחתרת בפינסק, להילחם או לצאת ליערות. למרות זאת, הייתה התקוממות ובזמן חיסול הגטו הם פרצו החוצה. רובם נהרגו, בודדים הגיעו ליער.

סלונים
מסלונים יצאו 30 איש ויסדו את פלוגת הפרטיזנים היהודית "שצ'רוס 51". אחריהם יצאו קבוצות נוספות, שביצעו פעולות נועזות בשורות הפרטיזנים.

סווינצ'יאן
צעירי עיירה זו מצאו את דרכם למרקוב, מורם לשעבר ומפקד בריגדת פרטיזנים. הם רשמו פרק חשוב בלחימה ושימשו סיירים מעולים, בעת הברחת יהודים מגטו וילנה ליער.

קאמין-קושרסק
300 איש, מהם כ-120 בקבוצות מאורגנות, הצטרפו לפרטיזנים. חלק מהקבוצות ניהלו בדרך קרבות עם האוקראינים.

קובנה
מגטו קובנה יצאו כ-200 איש מאורגנים. אחד האירועים המדהימים שהתרחשו שייך לבריחת "שורפי הגוויות" מהפורט התשיעי.

קלצ'ק
כ-200 צעירים עמדו לצאת מהגטו, אך ראש היודנראט הפציר בהם לא לעשות זאת. למחרת, נכנסו הגרמנים. היהודים הציתו את הבתים והתגוננו. רבים פרצו את גדרות הגטו, מעטים הצליחו לברוח. רובם נפלו. 16 איש בלבד שבו מהפרטיזנים.

 

ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites