המחתרת היהודית בצרפת

חזרה

נלחמים בנאצים ובמשטר וישי
תולדות המחתרת היהודית בצרפת ושל המחתרת בכלל, פנים רבות ומיוסרות להן. הפעילות המחתרתית וסכנותיה, הקורבנות, הפצועים וההרוגים - תבעה מראשיה כושר אלתור רב. המאורעות החיצוניים והלחץ הגובר על יהודי צרפת, שהופעל על-ידי האויב הגרמני ושותפיו הצרפתים בממשלת וישי, אילצו את המחתרת להגביר את המאבק. אפשר לחלק את התקופה לשלושה פרקי זמן עיקריים :

לפני 1942   -   ארגון הפעילות המחתרתית וסיוע לפליטים .
משנת 1942  - התגברות המדיניות האנטישמית הנאצית וכיבוש דרום-צרפת.
משנת 1943 -  תחילת פעילותה של המחתרת היהודית במאבק המזוין.


אזור הצפון (שנשלט על די הגרמנים)
עם כניסת הגרמנים לפריס בשנת ,1940 ייסדו כמה מראשי הארגונים היהודיים ועד לעזרה הדדית, במטרה לסייע לפליטים ולנזקקים יהודים. העזרה שהוגשה מומנה בחלקה על-ידי ה"ג'וינט". לפעילות זו נוספה פעולה חשאית של הוצאת תעודות זהות מזויפות עבור היהודים הזרים. הארגונים שהצטרפו לועד היו: "הארגון להצלת ילדים" ,(OSE) ו"הצופים היהודים בצרפת" ,(EIF) שהצליחו להתארגן בתחילת 1941 וב-1942 ולקחו תחת חסותם 600 יתומים יהודים.


אזור הדרום (שנשלט על ידי ממשלת וישי)
דרום צרפת לא היה אזור בטוח ליהודים. 100,000 יהודים נמלטו לדרום צרפת ונאלצו להתיישב בערים קטנות, בתנאים קשים. הארגונים היהודים העיקריים, העתיקו את מקום מושבם אל האזור החופשי, ביניהם ה-, Consistoire Central  שניהל את ארגון הגג של הקהילות הדתיות, הקרן הקיימת וקרן היסוד. הארגונים שעסקו בפעילות מחתרתית, בנוסף לפעילותם השוטפת, היו ה"אוזה" ((OSE ו"אורט"  ,(ORT)לצד הצופים היהודים ותנועות הנוער הציוניות. קבוצות אלה סללו את הדרך לאופי שונה של התנגדות, קשוח ואלים יותר.


ארגון ה"אוזה"
ארגון זה הקים מרכזים רפואיים-סוציאליים, ועשרה מעונות לילדים שהוריהם הסתתרו בערי דרום צרפת. שם גם נקלטו יותר מ-500 צעירים ששוחררו ממחנה,GURS  בו רוכזו יהודים שברחו מגרמניה ומאוסטריה, ונתפסו בשנת 1940 בבלגיה ובצרפת. במאמץ גדול השיג הארגון ויזות לארה"ב, עבור כמה מאות צעירים בסוף 1941 ותחילת 1942.


אורט
ארגון "אורט" ארגן קורסים להסבה מקצועית בערים הגדולות ובמחנות ריכוז.  כמו כן, הקים חוות לימודים  בלה רוש(La-Roche) .


הצופים היהודים
הצופים היהודים העתיקו את המרכז שלהם ל-Moissac,  שם פעלו בכל הערים הגדולות באזור הדרום להקמת קבוצות צופים רגילות, שהיו חוקיות עד תחילת 1943. לאחר מכן המשיכו בפעילותם במסווה של "צופים פרוטסטנטים". במעונות הילדים שלהם טופלו כ-200 ילדים ששוחררו מהמחנות. הם הקימו 10 חוות חקלאיות, בהן הוכשרו אלה שרצו לעלות ארצה.


הצבא היהודי
ראשיתו של צבא זה, היה קבוצה שהתכנסה בטולוז בשם תחת השם "המבצר היהודי", כדי לעזור ליושבי המחנות שחיו בתנאים קשים מנשוא. גוף זה היה הגרעין שמתוכו צמח הצבא היהודי בשנת 1941. חבריו קיבלו הכשרה טרום צבאית.


תנועת הנוער הציוני המאוחדת
תנועה רצינית של התנגדות הוקמה בדרום, בעיר מונפלייה ,(Montpelier) שבה היה ריכוז גדול של פליטים-סטודנטים. כבר בשנת 1941 הם הצטרפו לקבוצת לוחמים-פליטים לא יהודים מספרד. במאי 1942 התקיים כנס במונפלייה, בו הוקמה "תנועת הנוער הציוני המאוחדת" ( (MJS - התנועה למאבק לאומי יהודי, שעברה לפעילות מחתרתית בערים ובגבולות, כולל הברחת יהודים לארצות השכנות. חלקם עברו מאוחר יותר לספרד, ושם הצטרפו לבריגדה היהודית.


הקבוצה ההולנדית
בתחילת 1943 חברה למחתרת קבוצת חלוצים מהולנד. אחדים מחבריה הסתננו לארגון הגרמני ,TODT שבנה את החומה האטלנטית. הם מסרו למחתרת מסמכים חיוניים ביותר, ביניהם תכניות להצבת טילי  ה- .VI אחרים הצטרפו לפלוגות הקומנדו של ה-OJC אשר מפקדו וחבריו גורשו למחנות השמדה. מנהיגי המחתרת נעזרו ברבנים, שנכנסו לעיתים למחנות הפליטים, ושימשו כמתווכים בינם לבין קרוביהם בחוץ.

הרחבת המחתרת היהודית
בשלהי 1941 הועמדו הארגונים היהודיים הרשמיים בפני מצב חדש. ממשלת וישי ביטלה את כל המוסדות היהודיים ואיחדה אותם לגוף אחד: "איחוד כללי של יהודי צרפת",UGIF – שפעל, על פי החלטת ממשלת וישי, תחת פיקוחו של הגסטאפו הגרמני. כתוצאה מכך, החלו חלק מהארגונים היהודיים לפעול במחתרת.
החל משנת 1942, הפכה לכידת יהודים בצרפת תכופה יותר. 13,000 יהודים נאסרו בפריז, רוכזו בדראנסי ומשם לחנות ההשמדה. באותה שנה נאסרו בדרום צרפת 15,000 יהודים ורוכזו במחנות GURS ו- .ST. CYPRIENבנובמבר 1942, נכבשה דרום צרפת על ידי הגרמנים.

בין תחומי הפעילות המרכזיים של הארגונים היהודיים בצרפת, ניתן למנות גם הוצאת תעודות זהות מזויפות והסתרת ילדים. בעזרת התעודות המזויפות סופקו תלושי מזון, והיה קל יותר להסוות זהות. מעריכים, כי למעלה ממחציתם של מאתיים אלף היהודים שניצלו, חייבים את חייהם לכך.

הסתרת הילדים והצעירים היתה בראש דאגתן של המחתרות, כדי לחסוך מהם עינויים והגליה. לצורך זה, נעזרה המחתרת הן על ידי הכנסייה הקתולית והן על ידי הכנסייה הפרוטסטנטית. לצידן, עזרו גם ראשי ערים, פעילים פוליטיים, מורים ואיכרים. כולם הזדעזעו מזוועות הגרמנים ועזרו בהצלת הילדים.
ארגוני ה- OSEוה- MJSהצליחו להציל רבבות משפחות, הן על ידי הסתרת זהותן היהודית, והן על ידי שינוי מקום מגוריהן. כפר שלם שעסק בהסתרת יהודים היה.Chambon sur Lion   


חציית הגבול לשוויץ וספרד
יהודים רבים החליטו למצוא מקלט בשוויץ ובספרד. עד 1944 שוויץ סירבה לקבל פליטים מעל לגיל 16 ואף גירשה אותם. חציית הגבולות היתה קשה ביותר, ובכל זאת, הם לא נרתעו מלנסות. אלפי ילדים ואלף מבוגרים הצליחו לעבור, לעיתים במחיר חיי מלוויהם. באורח פרדוקסאלי, נקטה ספרד של פרנקו הפשיסט עמדה ליברלית יותר - לא החזירה אף פליט מספרד ולא התייחסה לגילם. המעברים הראשונים לספרד תואמו עם המחתרת הצרפתית.  


קבוצת  MOI
קבוצת הקומוניסטים היהודים התארגנה לאחר פלישת הצבא הגרמני לבריה"מ וגילתה אומץ רב. בפריז הם יזמו התנקשויות במשרדי ה"וורמאכט" ונגד קציני הגסטאפו ובתחילת 1943 שיחררו בסיוע כומר 65 ילדים. בשנת 1943 נעצרו מנהיגי התנועה הקומוניסטית הצרפתית וקבוצה מחבריה ונערך להם משפט ראווה. מבין ה-23 שהוצאו להורג, 12 היו יהודים. ביניהם גם מרסל ריימן, שהיה לגיבור הפרטיזנים היהודים.


קבוצת" קומנדו"
הקבוצה החל לפעול עוד ב-1943. חבריה היו חמושים ומאומנים היטב ופעלו בערים גדולות כגון: ליאון, מרסיי, ניס, גרנובל, לימוז' ופריס. הקבוצה בפריס שיתפה פעולה עם המחתרת הצרפתית ,MLN ולקחה חלק פעיל בשחרור פריס, תוך חשיפת מלשינים רבים. ב-1944 נתפסו רוב חבריה על-ידי הגסטפו, אך הקבוצה התארגנה מחדש ולקחה חלק בקרבות לשחרור העיר. בצעדת הניצחון של דה-גול, לאורך ה"שאנז-אליזה",  היתה הקבוצה חלק ממשמר הליווי.


המחתרת המזוינת (MAQUIS)
ב-1943 הוקמה מחתרת לוחמת בהרים על-ידי "הארגון היהודי הלוחם" ,(OJC) שם ניתנה לצעירים הכשרה צבאית מלאה כדי להילחם בנאצים ולהתכונן לפעולות הגנה בארץ ישראל.
הקבוצה הקימה מחנות באזור "ההר השחור", ממזרח לעיר טולוז. חבריה שולבו ביחידות קומנדו בצבאו החשאי של דה-גול, כיחידה נפרדת. אחד ממפקדיה, ריימון לוי-סקל, נהרג במארב.
בשלהי 1943, הקימו חברי "חוות לוטרק" מחתרת נפרדת, שבמסגרתה הוקמו שלוש חטיבות בהן לקחו חלק גם צעירים מקומיים. הם מנו כמאה איש. שמם הוסב ל"פלוגות מארק האגנו", על-שם מזכיר תנועת הצופים, שנרצח בגרנובל על-ידי הגסטאפו.

באחד משיאי לחימתם, תקפו רכבת עמוסת נשק ותחמושת. בעקבות הקרב שנמשך כל הלילה, נכנעה הפלוגה הגרמנית ונלקחה בשבי על ידי הלוחמים היהודים. הנצחון בקרב זה, אפשר בהמשך את לכידתו של כל צבא הכיבוש בעיר ,Castresשמנה כשלושת אלפים חיילים.
לקראת שחרור צרפת צורפו הלוחמים היהודים לצבא הצרפתי, השתתפו בקרבות הקשים באלזאס וחצו את נהר הריין לצד צבאות הברית. קושי רב בסקירת פעילותה של המחתרת היהודית נובע מהעובדה שלא נרשמו פרוטוקולים, כדי לשמור על החשאיות. קשה לדווח על הסבל, המאמץ והקשיים של אנשים אלה, שנלחמו, כדי להציל יהודים.

 

 

 

ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites