מאמרים

חזרה

הארכיון והספריה שלנו כוללים אלפי מסמכים, תמונות, ספרים, מאמרים וזכרונות אישיים, העוסקים בתולדות מאבקם של הפרטיזנים, לוחמי המחתרות, ומורדי הגיטאות ומחנות ההשמדה. ארכיון זה מהווה חלק מרכזי מפעילות ההנצחה והחינוך שלנו, ומיועד לשמש גם כותבים וחוקרים העוסקים בתחום.

לוח תאריכים כרונולוגי של מלחמת העולם השנייה בצרפת

לוח תאריכים כרונולוגי של מלחמת העולם השנייה בצרפת
(באדיבות עלומים – אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה (ע"ר)

באדיבות עלומים – אגודה ישראלית של ילדים שהוסתרו בצרפת בימי השואה (ע"ר)

 

 

 

שנות השלושים

פליטים יהודים מגרמניה ואוסטריה מגיעים לצרפת.

                                       

 

1939

1 בספטמבר

פלישת הצבא הגרמני לפולין – תחילת מלחמת העולם השנייה.

3 בספטמבר

בריטניה וצרפת מכריזות מלחמה על גרמניה.

 

 

1940

1940

14 ביוני

כיבוש פריז ע"י הגרמנים. בריחה המונית של מיליוני פליטים לדרום צרפת.

17 ביוני

המרשל פטן (Petain) מכריז ממשלה חדשה ומבקש מהגרמנים שביתת נשק.

22 ביוני

חתימת הסכם שביתת הנשק בין צרפת לגרמניה. צרפת מחולקת לשני אזורים:

הצפוני, שנכבש ע"י הגרמנים והדרומי – "החופשי", תחת ממשלת וישי.

חודש יוני

ראשיתו של המבצע להצלת יהודים דרך פורטוגל בסיוע הג'וינט.

10 ביולי

המרשל פטן הופך לראש המדינה הצרפתית. סוף הרפובליקה ה-III .

16 ביולי

תחילת גירושם של יהודי אלזס ולורן לדרום צרפת.

19-30 ביולי

איסור על היהודים לחזור לשטח הכבוש.

27 באוגוסט

ביטול חוק העיתונות מ-21 באפריל 1939, שאסר השמצה או העלבת בני-אדם בגלל השתייכותם לגזע מסוים.

אוקטובר

צו המחייב את היהודים באזור הכבוש להירשם בתחנות המשטרה ולהטביע בתעודות הזיהוי שלהם את החותמת "יהודי".

4 באוקטובר

חקיקת החוק על זרים בני הגזע היהודי. הותר מעצרם של יהודים במחנות מיוחדים.

7 באוקטובר

חוק לביטול "חוק כרמיה" משנת 1870, שהעניק אזרחות צרפתית ליהודי אלגי'ריה.

15 בדצמבר

מינוי קומיסארים לחיסול בתי עסק ומפעלים יהודיים.

 

 

 

1941

29 במרץ

ממשלת וישי מפרסמת חוק על-פיו מתמנה קסאוויה ואלה כקומיסאר לענייני יהודים, ומתפקידו ליזום צעדים משטרתיים כלפי היהודים.

26 באפריל

פרסום צו גרמני המגדיר כיהודי כל מי שמוצאו מסב/סבתא שהיו יהודים.

15 במאי

המשטרה הצרפתית עוצרת בפריז 5,000 יהודים בעלי אזרחות זרה.

20 באוגוסט

הקמת מחנה הריכוז דראנסי.

21 באוגוסט

מצוד על יהודים ברובע ה-11 של פריז, העצורים מובלים למחנה דראנסי.

19 באוקטובר

הקמת משטרה לענייני יהודים מטעם משרד הפנים הצרפתי.

12 בדצמבר

מעצרים ליליים של כ-1,000 יהודים צרפתים, רובם "משכילים בעלי השפעה". העצירים נשלחו למחנה קומפיין, ממנו גורשו לגרמניה.

סוף דצמבר

הקמת תנועת המחתרת היהודית הלוחמת "הצבא היהודי", ששינתה את שמה בסוף 1944 לארגון יהודי לוחם".

 

 

 

1942

7 בפברואר

נאסר על היהודים באזור הכבוש להימצא מחוץ לבתיהם בין השעות 20:00 ל-06:00 למחרת, וכן להחליף תא מגוריהם.

27 במרץ

גירוש ראשון של יהודי צרפת; אלף יהודים שנעצרו בדצמבר 1941 גורשו אל מחנות המוות.

6 במאי

הקומיסאר לענייני יהודים ואלה מוחלף בדרקייה, המייצג את האנטישמיות הקיצונית.

 

29 במאי

פרסום צו באזור הכבוש המחייב יהודים, החל מגיל 6, לענוד את ה"טלאי הצהוב".

יולי-אוגוסט

בריחה המונית של יהודים מפריז לדרום צרפת, במטרה להימלט מהטרור הנאצי.

8 ביולי

נאסר על היהודים באזור הכבוש לבקר בהצגות, קונצרטים, תערוכות, מגרשי ספורט, בריכות שחייה וגנים ציבוריים, וכן במספר יערות. ליהודים מותר לערוך קניות רק בין השעות 15:00-16:00.

16-17 ביולי

מצוד המוני בפריז. 12,884 יהודים נאסרו, מתוכם 4,000 ילדים.

23 באוגוסט

בשם הארכיהגמון של טולוז, סאלייז', נקראת מעל בימת הקתדרלה איגרתו האמיצה נגד רדיפות היהודים.

30 באוגוסט

איגרת מונסניור תיאס, ההגמון של מונטובאן אל צאן מרעיתו, המתייחסת לזוועות שנעשו ליהודים.

6 בספטמבר

הקארדינל ז'רלייה קורא איגרת מחאה על הסבל והייסורים הנגרמים ליהודים.

8 בנובמבר

נחיתת כוחות הברית בצפון אפריקה.

11 בנובמבר

כיבוש האזור הדרומי של צרפת ע"י הגרמנים. כיבוש חלק מצרפת ע"י האיטלקים.

 

 

 

1943

ראשית פברואר

ידיעות ראשונות בצרפת על הזוועות במחנות ההשמדה, שנמסרו מפי יהודי  מניצה שברח ממחנה בלזן.

פברואר

הקמת המיליציה הצרפתית, שפעלה בשיתוף פעולה עם הנאצים.

מרץ

הקמת "שירות אנדרה" לסיוע ליהודים נרדפים, בהנהגת יוסף באס. השירות הסתייע בכמרים קתולים ופרוטסטנטים.

8 בספטמבר

כניעת איטליה. פרסום הסכם שביתת הנשק בין איטליה לבין בעלות הברית, שנחתם ב-3 בספטמבר.

9 בספטמבר

כיבוש האזור האיטלקי בצרפת ע"י הגרמנים.

 

 

 

1944

6 באפריל

44 ילדים ו-7 מהמחנכים שלהם גורשו מבית הילדים Izieu  למחנה השמדה.

6 ביוני

נחיתת בעלות הברית בנורמנדי.

31 ביולי

יותר מ-300 ילדים מפריז וסביבתה נשלחו למחנה השמדה.

17 באוגוסט

משלוח אחרון ממחנה דראנסי לאושוויץ: שבוע לפני שחרור פריז וחלק גדול מצרפת.

19 באוגוסט

ראשית ההתקוממות בפריז. התקפת לוחמי ה"מאקי" היהודיים על רכבת צבאית גרמנית.

26 באוגוסט

שחרור מחנה דראנסי.

 

 

 

סיכום 1944

בשנת 1940 היו בצרפת 360,000 יהודים. הרוב היו זרים (ללא נתינות צרפתית).

25% מהיהודים: כ-80,000 גורשו למחנות ההשמדה. מתוכם 11,000 ילדים. כ-2,500 שרדו.

כ-3,000 יהודים מתו במחנות הסגר בצרפת ויותר מ-1,000 הוצאו להורג בגלל היותם יהודים.

 

 צרפת הכבושה ( 1944-1940)

 


1942

שנת מבצעי המצוד הגדולים ורכבות הגירוש הראשונות מצרפת

מאת : מריאן מלכה פיקאר.

 

 

שנת 1949 היתה, בצרפת, שנת "תקנות מעמד היהודים" (זרים וצרפתים), שנת האריאניזציה הכלכלית (העברת נכסי היהודים לידי "טהורי הגזע"), שנת כליאת היהודים שגורשו מגרמניה באוקטובר 1940 למחנות בדרום צרפת בתנאים מחפירים, שנת שלילת האזרחות הצרפתית מיהודי אלג'יריה. ואלו שנת 1941 מציינת את מבצעי המצוד הראשונים נגד היהודים.  

מונח זה, 'מצוד', המטיל אימה עד היום, ניתן להגדירו כ"מעצר כולל שנועד לכלוא קבוצה חברתית, אם לצורך החזקתה במחנה ריכוז או להעלותה אל רכבת גירוש (אנדרה כספי, "היהודים תחת הכיבוש הגרמני"). מבצעי המצוד לא היו מעצרים אישיים, הם לא באו בעקבות הפרת חוק או תקנה: אדם נעצר במצוד אך ורק בגלל היותו יהודי.   

המצוד הראשון נערך בפריס ב-14 במאי 1941 בשעה 7 בבוקר: מטה משטרת פריס מצווה על 6,494 יהודים פולניים, צ'כיים ואוסטרים לשעבר, ב"פתק ירוק", להתייצב  במספר מרכזים הפזורים בעיר הבירה. 3,747 מהם התייצבו ונשלחו אל מחנות בון-לה-רולאנד ופיטיווייר, במחוז לוארה.   

מצוד שני נערך ב-20 באוגוסט 1941: יהודים צרפתיים וזרים נעצרים ברחוב, ברובע התשיעי ואחר כך ברובעים אחרים של עיר הבירה. 4,232 איש נעצרו ונשלחו למחנה שנפתח זה עתה, בדראנסי (מחוז סיין-סן-דני).   

המצוד השלישי נערך ב-12 בדצמבר 1941. הוא שונה מאוד מקודמיו: 1,043 יהודים מכל הסוגים נעצרים השכם בבוקר בביתם, במה שתואר כ"מצוד נכבדי העדה". הם מועברים למחנה רואליו שליד העיר קומפיין.   

שלושה מבצעים אלה התקבלו על-ידי האוכלוסייה הצרפתית באדישות גמורה.

מדצמבר 1941 עד יולי 1942 פסקו מבצעי המצוד לחלוטין. מדוע... ? כי לא היו לגרמנים די רכבות לגירוש יהודים מזרחה... 


אך בינתיים נוסף אירוע חדש ודרמטי, הגירוש הראשון:  ב-27 במרץ 1942 יוצאת רכבת הגירוש הראשונה מתחנת בורז'ה. בקרונות של המחלקה ה-3 (החל מהרכבת השנייה, יהיו רק קרונות בהמות), נדחסו 1,112 איש, מקצתם מכלואי מחנה דראנסי – עצורי מצוד ה-20.8.1941, ומקצתם יהודים צרפתים מכלואי רואליו ממצוד 12.12.1941 .

הרכבת מלווה עד לגבול הגרמני על-ידי שוטרים צרפתיים. קצין ה-ס"ס  דניקר (Dannecher), הממונה על ענייני היהודים בצרפת, מלווה את הרכבת עד לאושוויץ.

בחודש יוני 1942 יוצאות מצרפת 4 רכבות נוספות.   

למרבה הצער, מבצעי המצוד יתחדשו בהיקף מוגבר החל מקיץ 1942.

כל הממונים מטעם הגסטפו על ענייני היהודים בארצות הכבושות נתכנסו בברלין, ב-11 ביוני 1942, לוועידה המחליטה לנקוט אמצעים מהירים ויעילים ליישום ה"פתרום הסופי". על צרפת הוטלה מכסה של 100,000 יהודים משני המינים.   

בעקבות המצוד הגדול של הוול-ד'היב ב-16.7.1942 (ראה גליון "עלומים" מס' 16/17) מתקיימים מצודים נוספים בערי השדה רואן, נאנסי, בורדו ועוד. היהודים מנסים נואשות לחצות את קו התיחום אל האזור הבלתי כבוש.

בינתיים נודע לדניקר, שלרשות הגסטפו עומדות רכבות להסעתם של לפחות 40,000 יהודים מזרחה. ביולי 1942 הוא עורך סיור במחנות הריכוז שבדרום צרפת, כדי לבחון את מספר היהודים הזרים וחסרי האזרחות שאפשר להגלות משם.

יורשו של דניקר, רותקה, מבקש משלטונות צרפת להעביר 10,000 יהודים מהשטח ה"חופשי" לאזור הכבוש. על-מנת להיענות לתביעות הגרמניות, מסגירים הצרפתים תחילה 3,500 יהודים מעצורי מחנות גירס, רסיבידו, נואי, לה-מיל...

הם חוצים את קו התיחום בשלון-סור-סון ומובלים הישר לדראנסי. כלואי מחנה ריווזאלט מועברים לדראנסי בספטמבר. אף אין די בזה. ממשלת וישי מודיעה לממוני המחוזות שלה, במכתב פנימי מ-5.8.1942, ש"יהודים גרמים, אוסטרים, צ'כים, פולנים, אסטונים, ליטאים, לטווים, דנציגים, סארים, סובייטים ופליטים רוסיים, שנכנסו לצרפת לאחר 1 בינואר 1936.... יוסעו אל האזור הכבוש".   

כדי לתפוס את כל היהודים הזרים, נערכים מבצעי מצוד בכל האיזור החופשי" מלימוז', טולוז, ליון ועד מונפלייה. הם מתבצעים בדקדקנות רבה, בידי המשטרה והז'נדרמרי הצרפתית.

למרות מאמצי החשאיות של הממונים על המחוזות, אין כל אפשרות לשמור בסוד את תכניות מבצעי המצוד. האוכלוסיה המקומית ואנשי כמורה בכירים מגיבים מדי פעם . הקההילה היהודית מנסה נואשות להציל את הילדים מהגירוש ומשכנעת את ההורים האומללים, מוכי החרדה, להיפרד מהם.


הרב הראשי קפלן מפעיל לחצים על החשמן ז'רלייר ועל הכומר בוגנר. הפרקליט רובר קיף, נציג הקהילה, פוגש אישים מחוגי שלטונות וישי למען יינקטו צעדים להצלת יהודי צרפת מהשמדה...

שנת 1942 זו, שבה הלך והקיף המצוד אחר היהודים את כל שטחה של צרפת, לרבות האיזור החופשי, היתה קטלנית עד מאוד. מספר רכבות הגירוש בשנות המלחמה כולן היה 79, ומתוכן חצו 45 רכבות בשנה זו את גבול צרפת; מבין 75,721 יהודים שגורשו מצרפת מזרחה, 41,951 גורשו בשנת 1942, ורק 805 מהם נותרו בחיים בשנת 1945. 

 

ארגון הפרטיזנים, לוחמי המחתרות והגטאות רח' המסגר 55 ת.ד 57317, תל אביב 61572, טלפקס 03-5273564

© כל הזכויות שמורות

Powered by Artvision | Truppo Websites